שיפוט מציאות לקוי – פקידת הסעד לחוק הנוער מרים בן עטר

שיפוט מציאות לקוי – פקידת הסעד לחוק הנוער מרים בן עטר, לא אבחנה את מצוקתו הנוראית של בעלה השופט מוריס בן עטר. בעלה התאבד

   שיפוט מציאות לקוי של פקידת הסעד לחוק הנוער מרים בן עטר, התעמרותה הבלתי פוסקת במשפחת חביבי, ואי יכולתה לאבחן את מצבו הקשה של בעלה מבעוד מועד, השופט מוריס בן עטר, גרמו לכך, כי בעלה שלח יד בנפשו והתאבד. אישה זו שלא הצליחה לפתור בעיות בביתה, כיצד היא פותרת בעיות של משפחות "במצוקה"?

 אם את בעיותיה המשפחתיות איננה מסוגלת לפתור הדבר משליך על יכולותיה לסייע לאנשים זרים.

 פקידה זו אחראית לפירוק משפחת ויולט וחיים חביבי והריסת ילדותה של הנערה אודליה חביבי.

 פקידה זו אחראית לפירוק רבבות משפחות במדינת ישראל, כששופטי נוער מהווים חותמת גומי להחלטותיה השגיוניות.

 

פקידת הסעד לחוק הנוער מרים בן עטר – לא מנעה התאבדותו של בעלה השופט מוריס בן עטר. אחראית על פירוק משפחת חיים וויולט חביבי. אחראית להרס ילדותה של אודליה חביבי.

פקידת הסעד לחוק הנוער מרים בן עטר, אחראית על פירוקה של משפחת חביבי. התערבותה הבלתי פוסקת בחיי המשפחה, גרמה למשפחת חביבי למכור את ביתם ורכושם כדי להגן על ילדיהם ולהשאיר אותם עימם.

 ברם כל הכסף של משפחת חביבי על ייצוגם המשפטי, לא סייע בידם, מאחר ופקידת הסעד מרים בן עטר, פסקה כי ילדיהם ישלחו למוסדות שונים של משרד הסעד, ובכך הביאה את בני הזוג חביבי להיות זרוקים ברחוב, לאחר שמכרו את דירתם לצורך ייצוגם המשפטי.

 

שופט הנוער מוריס בן עטר, ז"ל, שלח יד בנפשו

במקום שתאבחן כי בעלה שרוי במצוקה נוראית קשה, כשהוא עמוס בעבודה רבה, לא תמכה בו, לא התעניינה בתחושותיו הסוביקטיביות, עד אשר שלח יד בנפשו.

 הציבור לא מקבל את העובדה כי שופט שולח יד בנפשו בגלל "עומס תיקים" בבית משפט. עומס תיקים, ניתן להעביר לשופט אחר, או פשוט להתפטר מהעבודה.

התשה כלכלית-משפטית של המשפחות עד כדי התרוששותן והפיכתן לנזקקות

 

פקידת הסעד מרים בן עטר – הצליחה לכופף שופטי נוער כדי שיפסקו כרצונה

על התאבדותו של בעלה, האשימה את בית המשפט בעומס יתר של תיקים, ואמרה "הם לא הצליחו לכופף אותו", קרי, בעלה התאבד במקום לטפל בבעיות של הבאים לדון בבית משפט שלום. פקידת הסעד מרים בן עטר, היא דוגמא לאישה שלא לוקחת אחריות על מחדליה, ובעובדה שלא אבחנה את מצוקתו הקשה של בעלה. אם את מצוקתו של בעלה לא הצליחה לאבחן, כיצד היא מאבחנת מצוקות של אנשים חסרי ישע שנופלים לידיה?

משפחות המנהלות מאבק נגד רשויות הרווחה שלקחו מהן את ילדיהן בכח, הן ברובן משפחות דלות אמצעים. ההוצאות המשפטיות הכרוכות בכך מתישות ומרוששות את המשפחה עד כדי הפיכתה למשפחה נזקקת וחסרת כל.

לעיתים ההורים נאלצים לשלם עשרות אלפי שקלים מכספם גם עבור מבחני מסוגלות הורית אשר בודקים לכאורה את כשירותם ההורית. למבחנים הללו אין כל תיקוף מדעי אך הם מפרנסים לא מעט עובדים סוציאליים שעובדים בתעשייה הזו של האבחונים.

המקרה של משפחת חביבי ממחיש היטב את הדורסנות של המנגנון הסוציאלי. משפחת חביבי, משפחה נורמטיבית, בעלת דירה משלה, ניהלה חיים תקינים עד שרשויות הרווחה נכנסו לחייה וחטפו את ילדיה. כתוצאה מן המאבק המשפטי שניהלה המשפחה נגד רשויות הרווחה היא נאלצה למכור את דירתה כדי לשלם לעורכי דין. המשפחה כיום מפורקת ומרוששת וחיה ברחוב ללא קורת גג. פרטים נוספים על פרשת חביבי כאן בקישור הזה.

 פקידת הסעד המחוזית מרים בן עטר היתה מעורבת בטרטור מיותר של בתי המשפט לנוער ובגרימת נזקים למשפחת חביבי.

   

למרים בן עטר סמכויות בלתי מוגבלות להוצאת ילדים בכפיה ממשמורת הוריהם.

הורים  – אל תתקרבו ללשכת "הרווחה". רווחה לא תקבלו שם וגם את מעט הרווחה שהיתה לכם טרם פנייתכם אליהם, יקחו לכם אותה פקידי הסעד, כשישלחו אתכם לאבחונים כפויים על חשבונכם.

 

הרס ילדותה של הילדה אודליה חביבי, שנשלחה למעון מסילה הסגור עם עונשים קשים. כל שרצתה אודליה, להיות עם ההורים שלה. פקידת הסעד לחוק הנוער מרים בן עטר, אחראית על ניתוקה של אודליה מהוריה, ואחראית על ניתוק הורים מילדיהם לשנים ארוכות.