ילד בן 14 מת בפנימית "רמת הדסה" בקרית טבעון, המיועדת "לילדים בסיכון"
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3875760,00.html
בן 14 מת בצפון, כנראה משאיפת אדי דבק מגע
הנער וחבריו שאפו דבק מגע בשטח הפנימייה בה הם לומדים, כאשר לפתע הוא התמוטט והחל לפרכס. חבריו הזעיקו עזרה, אך מאמצי ההחייאה לא הועילו
אסון כבד בצפון: דור קוביקו, נער בן 14 נמצא הבוקר (יום ד') ללא רוח חיים בשטח הפנימייה שבה הוא לומד, לאחר שככל הנראה שאף אדי דבק מגע. צוות מד"א קבע את מותו. במקום שבו נמצא הנער היה מכסה של קופסה ועליו חומר שאותו, על פי החשד, הוא שאף עם חבריו.
ממידע ראשוני שהגיע לצוותי ההצלה עולה כי הנער – יחד עם שניים מחבריו – שאף את החומר בשיחים שבשטח פנימיית רמת הדסה-סאלד שבקריית טבעון. מחקירה ראשונית של המשטרה עולה כי הנערים ישבו באחת מפינות המוסד ועישנו, וייתכן כי במקביל הריחו את הדבק.
"מוקדם לקבוע אם הרחת הדבק גרמה למות הנער" (צילום: חגי אהרון)
בשלב מסוים התמוטט קוביקו והחל לפרכס. אחד החברים החל לטפל בו בעוד החבר הנוסף הזעיק עזרה. צוותים מהמוסד החלו בפעולות החייאה ותוך זמן קצר הגיעו למקום גם צוותי מד"א 'כרמל'. החובשים המשיכו בפעולות החייאה מתקדמות, אך בסופו של דבר נקבע מותו של הנער. חוקרים ממשטרת זבולון הוזעקו למקום והחלו בחקירת נסיבות האסון.
ראש משרד החקירות במשטרת זבולון, סגן ניצב גדי חטב, אמר ל-ynet כי מוקדם לקבוע אם הרחת הדבק גרמה למותו של הנער, והדבר ייקבע רק בתום הנתיחה. חוקרי המעבדה לזיהוי פלילי בדקו את המקום בו נמצא הנער ואת הממצאים באזור, והגופה הועברה לנתיחה במכון לרפואה משפטית באבו-כביר.
התופעה מתפשטת
בחודש שעבר נהרג הנער סיסאי אשטו (16) לאחר שנער אחר דחף אותו אל מותו מגג בית ספר בנתניה. הנער וחבריו עלו לגג כדי לשאוף גז מזגנים. במהלך המריבה נדחף אשטו ונפל אל מותו. הוא נחבט בחוזקה ברצפה ומת במקום.
בעבר אירעו מקרים רבים של "הסנפת" חומרים רעילים, כגון: טיפקס, צבע לשיער, וגזים שונים בעלי השפעות הדומות לסמים. קבוצה זו של כימיקלים הקרויה "אינהלנטים", משחררים אדים הגורמים להשפעות פסיכו-אקטיביות, המשנות את הליכי החשיבה והתודעה.
חומרים אלה הם רעילים ביותר, ועלולים לגרום לא רק להתמכרות, אלא גם להתנהגות אלימה, אגרסיביות, הזיות, פרכוסים, פגיעה מוחית, וגם מוות.
בשנים האחרונות הפכה התופעה של הסנפת אדים רעילים לשכיחה יותר בקרב בני נוער, כאשר מנגד, גילם של הנערים הולך ויורד. לפי נתוני הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול, בעשור האחרון היקף התופעה הכפיל את עצמו ועומד, נכון לשנת 2009, על 15.8 אחוז.
Filed under: אמא של אורם ואריאל, אתי דור פקידת סעד לחוק הנוער, הוצאת ילדים בכפיה מביתם, כפר הנוער רמת הדסה קרית טבעון, לילי שמי, לשכת רווחה גבעתיים, לשכת רווחה רמת גן, מתקן חרום ויצו הדסים אבן יהודה, פנימיה בקרית טבעון, פנימית הנוער רמת הדסה קרית טבעון מתויג: | הוצאת ילדים בכפיה מביתם, מוות בפנימיה בקרית טבעון, פנימיה בקרית טבעון, פנימית ילדים בסיכון רמת הדסה, פנימית רמת הדסה, פנימית רמת הדסה קרית טבעון
שלום רב,
מסכימה עם כל מילה שלך,
למרות שחשבתי את בני לשלוח לפנימיה הזו בגלל בעיות התנהגות,,ילד בסיכון,,נוטל רטלין,הפרעת קשב ועוד,,אני חייבת לשאול למה את נגד לשלוח ילד לפנימה..??
גם אני תמיד ייחלתי לאימהות שונה,,וקבלתי אחרת,
ילדים לא בוחרים אך כשאת צריכה להתמודד יום יום מול ילד עם הפרעת התנהגות כשיש ילד נוסף בבית שמאיים עליו ,,זו באמת בעיה ואז חשבתי על פנימיה,
אני דוגלת בכך שילד צריךלגדול בבית,,אבל לא בכל מחיר ועליו להיות בפנימיה טובה ותומכת,
ללא קשר תומכת בכל מה שכתבת כאן,
ליל מנוחה
אילנה
ילדים בפנימיות מופקרים ללא פיקוח.
קיראי על נערות בפנימית "מסילה" מעלה.
קיראי על ילדים מוכים וחבולים בפנימית ויצו הדסים באבן יהודה.
ועל ילדה שנאנסה בפנימית נרדים.
איש לא שומר על הילדים הללו, והם מופקרים לגורלם.
ברור לי שקשה לך להתמודד עם ילד שיש לו בעיות התנהגות, הפתרון צריך להיות בתוך הקהילה. לא מחוץ לבית.
להורים יש נטיה פעמים רבות, להשליך את הבעיה ואת העול שלהם על אחרים.
"…הם שיתמודדו עם הילד הזה. לי כבר נמאס". זו אימרה שכיחה וידועה בקרב הורים לילדים עם בעיות התנהגות.
"הם" קרי, עובדי הפנימיה, בדיוק כמוך, אין להם סבלנות לילד שלך, וכל שיעשו, זה לסמם את בנך בכדורי רספרדאל וקוקטייל כדורים שיהפכו אותו לזומבי.